הקדשה

הקדשה (Consecration) – בלטינית, הפועל consecrare, הינו מורכב מ-con (עם) ומהשורש secr, sacer (מקודש), כלומר להקדיש מנחה לאלים דרך הקרבה.  הקדשה, או במילים אחרות "הפיכה למקודש", משמעה לקדש את המנחה החיצונית והפנימית של הסוגד (המעריץ) אל האלוהות, דרך איחוד יחיד במינו עם הרצון האלוהי.  פעולה זו הינה נרדפת ל"כניעה מוחלטת בפני אלוהים", "להקדיש לאלוהים" (Dedication) או "להקריב לאלוהים" (Sacrifice).  האדם יכול להתקרב ולהיכנס לאיחוד רוחני עמוק עם אלוהים בכל רגע נתון, דרך כל פעולה מיטיבה שהיא, לא משנה מה יהיה טבעה, על ידי הקדשת הפעולה (שהינה טובה במהותה) ופירותיה לאלוהים.

בכדי לבצע את ההקדשה כלפי אלוהים, יש קודם כל, להיות עם מצב תודעתי פנימי עז של פתיחות רוחנית וענווה.  הגישה הרוחנית הזו הינה למעשה מפתח מהותי בתרגול הרוחני הפנימי כולו.  כאשר האדם מציע את פירות הפעולה לאלוהים, ואלוהים מקבל את ההצעה הזו – וכתוצאה מכך מניב פירות דרך הפעולה – האדם עצמו הוא כבר לא מי שמבצע את הפעולה, מכיוון שלמעשה אלוהים הוא זה המבצע אותה בעצמו, אלוהים שאליו האדם שביצע את ההקדשה הציע את כל התוצאות בצורה מוחלטת וללא תנאי.  כאשר האדם מקדיש לאלוהים וההקדשה של הפירות של הפעולה מתקבלת על ידי אלוהים, האדם מקבל השראה, מודרך ונתמך ישירות על ידי אלוהים.  במקרה שכזה, האדם נפתח כלפי הטבע הנצחי והאינסופי של אלוהים ויכול לחוות, במידה מסוימת, מצב תודעתי עמוק של איחוד רוחני עם אלוהים.

לפיכך, על ידי ביצוע ההקדשה של פירות הפעולות שלנו לאלוהים המלווה מיד לאחר מכן בהרגשת התשובה הפנימית החיובית בצורה בהירה ככל האפשר (המתבטאת בצורה של מצב תודעתי של איחוד אינטימי, מסתורי עם הישות האינסופית של אלוהים), כל אחד מאתנו יכול לחוות, ברגע הנוכחי, את האלמוות רוחני.  במקרה זה, אנו מסוגלים להרגיש בצורה בל תשוער את החיבוק של אלוהים וגם להרגיש שאנו מחבקים בפתיחות ובאהבה את אלוהים בתוך יקומנו הפנימי (שכרגע מתרחב ונתפס במימדו האינסופי של המקרוקוסמוס).

עלינו גם לטפח כנות מוחלטת בתוכנו, מכיוון שכאשר אין בתוכנו כפילויות ולפיכך אין לנו מה להסתיר, אנו יכולים להרגיש את התשובה האמיתית המגיעה מאלוהים.  יש להבין שכנות הינה תנאי בסיסי; לא כנות המופגנת החוצה, אלא גישה פנימית שבה איננו יכולים להסתיר שום דבר בתוך ליבנו מאלוהים.

הכנות הזו מתקשרת לאלוהים הנתפס כנוכחות חיה בתוך יקומנו הפנימי.  מסיבה זו, דרך מצב התודעה הזה אנו מסוגלים להציע לאלוהים, ממעמקי ליבנו, את הפעולה שנבצע, וכך להתחנן ישירות להדרכתו, להכוונתו, בכדי לקבל את התשובה הנכונה לכוונה שלנו.  על ידי ההקדשה, איננו מבצעים דבר מלבד להציע בכנות לאלוהים את הפירות הנובעות מהפעולה.

בכדי להבין טוב יותר את המשמעות העמוקה של הגישה הרוחנית הזו, בואו נתחיל מדוגמה פשוטה ונפוצה.  בבוקר, אנו מתעוררים ומחליטים לקנות חלב בשביל אימנו.  אנו מתלבשים, לוקחים קצת כסף וחושבים: "הפעולה שאבצע כעת, פירותיה – בקבוק החלב – הינם בעבור אימי, אשר תשמח בהנאה גדולה נוכח העובדה שהלכתי בבוקר לקנות לה חלב.  פעולה זו איננה בשבילי.  למעשה, אני אפילו לא אוהב חלב, אבל עדיין אני עושה זאת מכיוון שאימי תשמח בהנאה גדולה מהחלב, והיא תהיה מאושרת כשהיא תתעורר.  כשהיא תתעורר, אני אומר לה, "אימא, אני נותן לך את 2 בקבוקי החלב האלו.  הם שלך."  לפיכך, פעולתנו ללכת לקנות חלב, ואפילו האובייקט עצמו – החלב – שאותו קנינו, קיימים בשביל לספק הנאה לאימנו.  פירות הפעולה הזו שייכים לה; בשבילה חשבנו שאנו מבצעים את הפעולה.  אנו יכולים להתרצות מאושר אימנו, אשר נחוש דרך אמפתיה, אולם עדיין, האושר שייך לה – ולה לבדה.

החל מהדוגמה הפשוטה הזו של פעולה יומיומית, אנו יכולים ליישם בצורה דומה את המושג הזה לכל הנסיבות שבהן נחתור להקדיש את הפירות של הפעולות שלנו לאלוהים.  כך, כאשר אנו רוצים להציע את הפירות של פעולה לאלוהים, עלינו – במצב תודעה של טוהר כמו של ילדים – להקדיש את מה שנרצה שיהיה שלנו כמנחה לאלוהים.

לבטח, אם נקדיש בצורה הזו, אפילו אם איננו יודעים שום סוג של תיאוריה מטאפיסיקאלית מורכבת או של ידע פילוסופי או דתי, אפילו אם לא למדנו דבר אודות מערכת היחסים בין האדם לאלוהים, איננו יודעים דבר אודות קארמה או מושגים מתורות המזרח, ואולי אפילו אם אין לנו אמונה ברורה ואיתנה באלוהים, עדיין, אם המשכנו בכנות בדרך זו, נבחין בדבר מדהים לחלוטין, בדבר קסום המתרחש בישותנו.  לכן, בכדי ליישם את הגישה המהותית הזו של ההקדשה, איננו צריכים להיות פילוסופים או מטפיסיקאים.  איננו צריכים ידע על מושגי דתות המזרח או המערב; אלא אנו צריכים רק להיות בעלי צלילות פנימית ולהמשיך באורח פשוט ביותר.  דרך מצב התודעה הכנה הזה, על ידי הצעה אוהבת של תוצאות מעשינו לאלוהים, נחוש במצב פנימי של איחוד בל יתואר עם מקור שנמצא הרבה מעבר למימדים ולרמת המעודנות שלנו.

האיחוד הזה יתבטא כתהליך של טעינה של ישותנו מלמעלה למטה, עם שטף (זרם) מעודן, אקסטאטי, טרנסצנדנטלי, המחולל אושר ושמחה פנימית.  באופן כללי, נחוש את התשובה הבל תתואר הזו כמגיעה מהיכן שהוא מעל לראשנו, מציפה את ישותנו ומאפשרת לנו בצורה מידית להיכנס למצב תודעה ואושר מושלם ורמת רטט הנעלים בהרבה מעבר למצב תודעתנו של החיים היומיומיים.  זהו המאפיין היוצא מן הכלל של קבלת תשובתו של אלוהים, מצב תודעה קסום.

ההקדשה של הפירות של המעשה שלנו לאלוהים הינה בעלת שלושה יתרונות עצומים עבור חניכי הדרך האזוטרית:

יתרון מספר 1: ההקדשה של הפירות מאפשרת לנו, כאשר נקבל את התשובה, לדעת מראש אם הפעולה שאנו עומדים לבצע היא טובה או רעה, בהתאם לתודעה המסתורית של אלוהים.  בדרך זו, יתאפשר לנו מראש להימנע מלעשות את הרוע שלא הבנו שעלול להתעורר מההשלכות של המעשה שלנו.  אם התשובה הינה חיובית, יתגלה לנו ויתאפשר לנו ללמוד אודות המסתוריות של הטוב האלוהי.

יתרון מספר 2:  אם התשובה להקדשה הינה חיובית, נקבל אישור על כך שהפעולה שאנו מיועדים לבצע הינה טובה ללא צל של ספק בפני אלוהים. פעולה שכזו אף פעם לא תערב את ההופעה של "שרשרת" טובה, שתכריח אותנו לחזור לאחור וכך לתבוע את הפירות של הפעולה הספציפית בשבילנו, לא משנה אם רצינו בכך או לא (בניגוד למקרה של פעולה חסרות-היקשרות).  בדרך זו, איננו כבולים עוד על ידי החוק של סיבה ותוצאה או חוקי הקארמה.  היבט חניכותי זה הינו בעל ערך עצום, במיוחד לאלו המבינים את חשיבותו הרבה, ומסיבה זו אנו מכירים בהקדשה של הפירות לאלוהים, מעבר לכל ספק, כתרגול רוחני ודתי יסודי.  למרות שהיא נראית לכאורה כפשוטה ונגישה לכולם, באשר דתם תהיה, ההקדשה של הפירות של הפעולות לאלוהים הייתה ועודנה תגלית עולמית מהותית.

יתרון מספר 3: יתרון זה הינו החשוב ביותר, והוא יכול להתגלות רק על ידי אלו המתרגלים אותו בקביעות מספקת, מכיוון שהאדם יכול להיות אשף באומנות ההקדשה הרוחנית רק על ידי תרגול מתמיד (שהינו תקף רק אם אנו מקבלים תשובה חיובית המגלה לנו שפעולתנו הינה טובה ללא ספק, בהתאם לרצון המסתורי של אלוהים).  כאשר אנו מציעים ללא תנאי את פירות מעשינו לאלוהים ומקבלים תשובה חיובית, אנו חווים באורח מסתורי את תחושת האדם המשוחרר רוחנית בעודו בחיים (ג'יוואןמוקטה).  לכן, במקרה של מעשה המבוצע עם ההקדשה של הפירות לאלוהים, מי שפועל בתוך ודרך ישותנו בזמן הפעולה, באורח מסתורי, הינו אלוהים.

לאור תגליות אלו, אנו מבינים שכאשר אנו מבצעים פעולה עם ההקדשה של הפירות, אנו נהיים לעדים הנדהמים ונטולי-היקשרות של אשר אלוהים מבצע בכל רגע בתוך ודרך ישותנו.  מעבר לכך, אנו מקבלים הזדמנות ללמוד מכל אשר אלוהים מבצע בתוך ודרך ישותנו כאשר הוא פועל דרכנו, בכדי למלא את הפעולה שפירותיה שייכות אך ורק לו.  לאור התגליות הללו, אנו יכולים להבין בקלות שכאשר יש לנו ספקות בנוגע לאם פעולה מסוימת הינה טובה עבורנו, אנו יכולים להבהיר אותם מראש בעזרת אלוהים, על ידי ביצוע מקדים של ההקדשה של הפירות של הפעולה לו, ובהתאם למענה, נדע אם מה שאנו מתכוונים לבצע הוא טוב או לא מנקודת המבט המסתורית של אלוהים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: